from https://web.archive.org/web/20120612062630/http://phys4.harvard.edu/~wilson/NYTimes1948.html להלן "עותק" בשלמותו של מכתב חשוב מאוד לחדש יורק טיימס מאת אינטלקטואלים יהודים כולל אלברט איינשטיין, האנה ארנדט וסידני הוק שהופיעו ב-4 בדצמבר 1948. של עניין מיוחד הוא ההתייחסות לטבח בדיר יאסין אשר התרחש מוקדם יותר באותה שנה. אמנם הוא מצוטט בקצרה על כמה אתרי אינטרנט, זה לא מופיע בשום מקום בשלמותו, וזה ראוי להיות מופץ כפי שהוא נראה במקור. מכתבים לטיימס ניו יורק טיימס 4 בדצמבר 1948 ביקור מפלגת פלסטין חדש של מנחם בגין ומטרות פוליטיות תנועה נידונה לעורכי הניו יורק טיימס: בין התופעות הפוליטיות המטרידות ביותר של זמננו היא הופעתה במדינת ישראל החדשה של "מפלגת החופש" (תנועות החרות), מפלגה פוליטית הדוקה בארגונה, שיטות, פילוסופיה פוליטית ופנייה חברתית לנאצים ולפשיסטים מסיבות. הוא נוצר מתוך החברות והבאים של אצ"ל לשעבר צבי לאומי, מחבל, ימני, שוביניסט ארגון בפלסטין. הביקור הנוכחי של מנחם בגין, מנהיג מפלגה זו, באיחוד ברור שמדינות מחושבות לתת רושם של אמריקאי תמיכה במפלגתו בבחירות הקרובות בישראל, ולמלט קשרים פוליטיים עם גורמים ציוניים שמרניים בארצות הברית. כמה אמריקאים בעלי מוניטין לאומי השאיל את שמם כדי לקבל את פניהם הביקור שלו. לא יעלה על הדעת שמי שמתנגד לפשיזם לאורך כל הדרך העולם, אם יידע נכון את הרקורד הפוליטי של מר בגין ו נקודות מבט, יכול להוסיף את שמותיהם ולתמוך בתנועה שהוא מייצג. לפני שנגרם נזק בלתי הפיך בדרך של תרומות כספיות, גילויים פומביים מטעמו של בגין, והיצירה בארץ ישראל הרושם שחלק גדול מאמריקה תומך בפשיסט גורמים בישראל, יש ליידע את הציבור האמריקאי באשר ל תיעוד ויעדים של מר בגין ותנועתו. ההצהרות הפומביות של מפלגתו של בגין אינן מנחות באשר הן למציאות שלה אופי. היום הם מדברים על חופש, דמוקרטיה ואנטי-אימפריאליזם, ואילו עד לאחרונה הם הטיפו בגלוי את תורת הפשיסט מדינה. במעשיה מפלגת הטרור מסגירה את האמת שלה אופי; על פי פעולותיה בעבר אנו יכולים לשפוט מה עשוי לצפות ממנה לעשות בעתיד. התקפה על הכפר הערבי דוגמה מזעזעת הייתה התנהגותם בכפר הערבי דיר יאסין. הכפר הזה, מחוץ לכבישים הראשיים ומוקף ביהודים אדמות, לא נטל חלק במלחמה, ואף נלחם מול להקות ערביות שרצו להשתמש בכפר כבסיס. ב-9 באפריל (THE NEW YORK TIMES), תקפו להקות טרור את הכפר השליו הזה, שלא היה א מטרה צבאית בלחימה, הרג את רוב תושביה - 240 גברים, נשים וילדים - והשאירו כמה מהם בחיים כדי לצעוד כמו שבויים ברחובות ירושלים. רוב הקהילה היהודית נחרד מהמעשה, והסוכנות היהודית שלחה מברק של התנצלות בפני המלך עבדאללה מעבר הירדן. אבל המחבלים, רחוקים מלהיות בהיותם מתביישים במעשה שלהם, היו גאים בטבח הזה, פרסמו אותו באופן נרחב, והזמין את כל הכתבים הזרים שנכחו ב- מדינה כדי לראות את הגופות הגדושים ואת ההרס הכללי בדיר יאסין. תקרית דיר יאסין מדגים את אופיו ומעשיו של ה מפלגת החירות. בתוך הקהילה היהודית הם הטיפו לתערובת של אולטרה לאומיות, מיסטיקה דתית ועליונות גזעית. כמו מפלגות פשיסטיות אחרות הם שימשו לשבירת שביתות, ועשו עצמם לחצו להשמדת האיגודים המקצועיים החופשיים. אצלם במקום זאת הם הציעו איגודי חברות לפי המודל הפשיסטי האיטלקי. במהלך השנים האחרונות של אלימות אנטי-בריטית ספורדית, ה-IZL ו קבוצות מחמירות חנכו שלטון טרור ביהודים הפלסטינים קהילה. מורים הוכו על כך שדיברו נגדם, מבוגרים נורו על כך שלא נתנו לילדיהם להצטרף אליהם. מאת גנגסטר שיטות, מכות, ניפוץ חלונות ושוד נרחב, ה מחבלים הפחידו את האוכלוסייה וגבו מחווה כבדה. לאנשי מפלגת החירות לא היה חלק בקונסטרוקטיבי הישגים בפלסטין. הם לא החזירו קרקע, לא בנו התנחלויות, ורק גרעו מפעילות ההגנה היהודית. שֶׁלָהֶם מאמצי ההגירה המתוקשרים היו דקים, והוקדשו בעיקר ל להביא בני ארצו פשיסטים. אי התאמות נראו הפערים בין הטענות הנועזות המועלות כעת על ידי בגין ו המפלגה שלו, והשיאו שלהם בביצועי העבר בפלסטין נושאים את חותם של שום מפלגה פוליטית רגילה. זו החותמת שאין לטעות בה של מפלגה פשיסטית שעבורה טרור (נגד יהודים, ערבים ובריטים כאחד), ומצג שווא הם אמצעים, ו"מדינת מנהיג" היא ה- מטרה. לאור השיקולים לעיל, כך הוא הכרחי כי האמת על מר בגין ותנועתו ידוע במדינה הזו. זה הוא טראגי על אחת כמה וכמה שההנהגה הבכירה של לציונות האמריקאית יש סירב לקמפיין נגד מאמצי בגין, או אפילו לחשוף לזה בוחרים את הסכנות לישראל תמיכה לבגין. לפיכך, החתומים מטה נוקטים באמצעי זה מציגים בפומבי כמה עובדות בולטות הנוגעות לבגין ולמפלגתו; ו של לדחוף את כולם מודאגים לא לתמוך בביטוי האחרון הזה של פשיזם. ISIDORE ABRAMOWITZ, HANNAH ARENDT, אברהם בריק, הרב ג'סורון קרדוזו, אלברט איינשטיין, הרמן אייזן, M.D., HAYIM FINEMAN, M. GALLEN, M.D., H.H. HARRIS, ZELIG S. HARRIS, SIDNEY הוק, פרד קארוש, ברוריה קאופמן, אירמה ל לינדהיים, נחמן מייזל, סימור מלמן, מייר ד. מנדלסון, מ.ד., הארי מ. אוסלינסקי, שמואל פיטליק, פריץ רוהרליך, לואיס פ. רוקר, רות סאגיס, איצחאק סנקובסקי, אי.ג'יי. שונברג, שמואל שומן, מ. זינגר, אירמה וולף, סטפן זאב. ניו יורק, 2 בדצמבר 1948 הערות מקור: לורה נאדר נתנה עותק של צילם במיקרופילם NYT לאן Lipow באפריל. (נאדר השתמש בזה אצלה שיעור ב-UC). העותק היה בלתי קריא בחלקים והעמוד הראשון נחתך כבוי; של לורה המקורי היה זהה. אן ו-UC ספרנית אנתרופולוגיה סוזן קלפסטרי ניסה אז להחזיר מכשיר אלקטרוני נוסח המכתב. זה לא מופיע בשום מקום באינטרנט, ואינו נמצא בשום NYT ארכיון אלקטרוני נגיש לספרני UC (כלומר, זה לא קיימים). סוזן הכינה עותק נוסף מא מיקרופילם שונה; זה נפתר המסתורין של העמוד הראשון החסר אבל זה העותק היה גם "מלוכלך" בתחומים אחרים. אף אחד מהעותקים לא היה ניתן לסריקה באמצעות OCR, אז הקלדתי את זה ביד בדיוק כפי שהוא הופיע ב מקורי, והוכחתי אותו בקפידה. עם זאת, האיות של חלק מה החותמים לא היה ברור במסמכים המקוריים המצולמים במיקרופילם, אז אולי יהיו כמה שגיאות בזה בִּצוּעַ. זה יהיה נחמד אם מישהו יעשה זאת להעיר את הרשימה של חותמים, כך שאותם שמות פחות מוכרים ניתן להכניס פנימה הֶקשֵׁר. בכל מקרה, ברור שזה שייך ל-IN FULL TEXT באינטרנט עבור הפצה לכמה שיותר אנשים. אנא להפיץ את זה בין כל מי שלדעתך עשוי להתעניין; אני חושב שזה שייך במיוחד ל ידיהם של אותם חברים ובני משפחה אשר עדיין מהססים למתוח ביקורת על ממשלת ישראל. מידע מקור: Jenny Lipow Berkeley, CA 22 במאי 2002